רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2020

אהבה בלתי מסוייגת. כרגע - בלי "נשיבוק".

תמונה
כל גיל מתאים לאהבה ואין מה שיגביל אותה. לא הסייג (הגדר, הגבול) ולא הלאום. את זה מוכיחים קראסטן בן ה 89 ואינגה בת ה 85. הוא גרמני, היא דנית. הם הכירו לפני שנתיים, המשיכו בחייהם ושנה לאחר מכן ניצת בהם הרצון להתראות שוב. מאז הם נפגשים דבר יום ביומו וזה חודש וחצי שהם מתראים משני עברי הגבול, במעבר שנמצא בעיירה אבנטופט שבגרמניה. אינגה נוסעת למעבר במכוניתה וקראסטן רוכב אליו על אופניים. הם אוכלים יחדיו, הוא מתדלק עם קצת שנאפס והיא לוגמת קפה. באיזו שפה הם מדברים? גרמנית ודנית קרובות זו לזו, שתיהן שייכות לשפות הגרמאניות, ממשפחת השפות ההודו אירופיות. זה כמה מאות שנים שהגרמנית משפיעה על הדנית בז'רגון הצבאי, בשפת המסחר ובז'רגון של האמנים ובעלי המלאכה. נהוג היה לומר בדנמרק שהמלך היה מדבר צרפתית בחצרו, גרמנית עם משרתיו ודנית לכלביו... כשליש מאוצר המלים הדני נובע מן הגרמנית. גם אנגלית היא שפה גרמאנית אולם השפעתה על הדנית קטנה הרבה יותר מזו הגרמנית. מה שבטוח, כשקארסטן יבקש מאינגה נשיקה, אחרי סיום הוראות הריחוק החברתי, הוא יהגה KUSS וכשהיא תבקש היא תבטא KYS ושתיהן כמובן קרובותיה של KIS

סוף המסע אל הנס. חלק ג - הדגל התכול לבן.

תמונה
הנפת דגל הדיו - מבט לכיוון הים. הקרוב למצלמה הוא  נחום שריג  מפקד  חטיבת הנגב . הצילום ההיסטורי צולם על ידי  מיכה פרי  - סגן מפקד הגדוד התשיעי ב חטיבת הנגב . מאת לשכת העתונות הממשלתית. "ואני ופני מאירוביץ' היינו טרוחים בינתיים בעשיית דגל. וזו דמות הדגל, אשר  עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים-שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת  באמצע."   מתוך: מכתב ישראל בלקינד לזאב דובנוב, 21.8 – 2.9, 1885, תרגום מרוסית: אלתר דרויאנוב, עורך, "מימים ראשונים" – ירחון לדברי התחיה בישראל, כרך א'. כך תאר  ישראל בלקינד  את יצירתו של הדגל העברי הראשון עבור חגיגות השנה השלישית למושבה ראשון לציון, הוא הדגל התכול לבן, שהפך לסמלה של התנועה הציונית ואשר הוצג כבר בקונגרס הציוני הראשון בבאזל בשנת 1987. אם כן מדינתנו בת 72 ודגלה בן 138 שנים. מימים קדומים שימש הדגל בתולדות העמים אמצעי לקבץ את בני השבט, הקהילה והעם תחת אחדות רעיונית, תרבותית, דתית והיסטורית. הדגל מופיע בתולדות עמנו בשלוש משמעויות אפשריות, ככתוב באתר האקדמיה ללשון העברית: "המילה  דּ

מוזמנים להמשיך במסע. חלק ב - לבן.

תמונה
ראשית השלב הזה במסע שהחל לפני כמה אלפי שנים. מקור משוער: בשפות ההודו איראניות "אלבה", בחיתית "אלפ", ביוונית עתיקה "אלפס" ובגרמנית קדומה "אלב" alb (ויקימילון). בערבית laban ובעברית לבן. במקרא הוא מופיע 26 פעמים, 22 פעמים במובן בהרת גוף או בשיער. בארבע הפעמים הראשונות הוא מתאר בעל חיים, צמחים ושיניים: ... וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת, כֹּל אֲשֶׁר-לָבָן בּוֹ, וְכָל-חוּם בַּכְּשָׂבִים (בראשית ל, לה ). שימו לב לשיכול האותיות כשב, כבש ומעניין לציין שהוא מתרחש במקרא גם במלים שמלה, שלמה. בשני המקרים מעורבת ש' שמאלית. נדלג שני פסוקים קדימה: וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת (בראשית ל, לז). מענין שעץ הלבנה פרחיו בחלקם התחתון לבן ואולי זה מקור שמו אולם יעקב פוצל בו ובלוז (שקד) ובערמון פיצולים כדי לחשוף את החלב הלבן שבבטנם. מעיון בפרושים לפרשה הזו, בה לבן הארמי מרמה את יעקב, עולה כי יעקב מבצע מעין כישוף וי

מוזמנים למסע. חלק א - תכול.

תמונה
                        כשנשוב לנסוע ולטוס ולחיות את החיים טרום נגוף הנגיף, במהרה בימינו, אולי תמצאו את עצמכם בכרתים. אם כך יהיה בקשו להכיר את התרבות המינואית הקדומה של האי ולהשתתף בהליך ההפקה של התכלת. הציבו רגליכם במים הנעימים כשבידכם סל נצרים ובו שאריות הדגים הערבים לחך אותם אכלתם זה עתה על כוסית אוזו. הטבילו את הסלים במים ושלו בסל את זני החלזון הקרוי הארגמון: הארגמון חד הקוצים ואת הארגמון קהה הקוצים. הצטיידו בכפפות ומן הראשון הפיקו את הנוזל מבלוטת הצבע הארגמני שלו(מתחת לזים). מן השני הפיקו את הנוזל מתוך בלוטת הצבע התכול. את הנוזלים הרתיחו במשך כמה ימים. בנוזלים המתקבלים צבעו פיסות בד. אם זאת תעשו תקבלו 'תכליתו וארגמנו' אשר היו מוצרי יוקרה בעולם העתיק והופיעו במלאכת המשכן, בבניית בית המקדש, בבגדי כהונה כאשר התכלת הופיעה כמובן גם בטלית "ונתתם על כנפי בגדיכם פתיל תכלת". תכליתו וארגמנו מופיעים אצל החיתים ואצל האשורים, בשמם האכדי, ברשומות מסחריות ובמסגרת רשימות המס והשלל. ארגמון קהה קוצים - מקור התכלת, צילום: עמותת פתיל תכלת סרטון הסבר על התהליך: אם ל

הרוח בצמרות עובר ואת הלב חודר

תמונה
שנות השבעים, בית הספר היסודי "הגבעה" ברמת גן. פה אמי למדה, כאן גם אני לומד. חולצות לבנות. חצר בית הספר אופפת דבר מה שבקדושה. רמקולים על הבמה, המנהלת תופסת את מקומה. הלחן פוצח, פוצע, תובע את לבך והמלים מחרות מחזיקות אחריו. הוא מצטמרר בחזך, הן מרטיטות בנשמתך. הכפר כור מחצבתם, אותן נערות חקוקות בלבן. מהקרב שלא נגמר, רק אחד חזר. הרוח, היא המנשבת, בצמרות שחורות עוברת, מעירה אותן לחיים, וחדלון תחת כנפיה אוצרת. ואתה, ילד ונער, מכיר בבינתך הצעירה, בנפשך הזכה, את עוצם החיים שנקטפו, למען היות אתה. הצבי ישראל על במותיך חלל. סיפורו של השיר

את מי צ'ימבו עוזר להציל?

תמונה
                       תצלום נדיר של ה BBC הקנגורו האילני הוא קרובו של הקנגורו האוסטרלי היבשתי המפורסם, גם לו כיס לטיפול בגור הרך (עד הגיעו לגיל עשרה חודשים) וגם הוא מסוגל לגמוא מרחק כמה וכמה מטרים בזינוק אחד. הקנגורו האילני כשמו כן הוא. עיקר זמנו הוא מבלה על אמירי העצים ובין אילן למשנהו הוא מקפץ כדי להיזון מעליו, מפרותיו וכדי לרוות מצוף פרחיו. בפפואה גינאה החדשה, באוסטרליה ובניו זילנד נותרו 14 זנים של קנגורו זה, המאוים על ידי האדם. הקנגורו חיים ביערות הגשם ובגובה שבדרך כלל מגיע למאה רגל מן הקרקע. הם מצוידים בזנב חזק המשמש לאיזון וייצוב וטפרים חזקים המסייעים להם לטפס. למעשה הקנגורו הזה הוא חית כיס קופית, צאצאית של האופוסום. מספר הפרטים כיום שנותרו מזנים אלו מוערך בכ 2,000 בלבד... כריתת יערות וצייד פגעו מאד באוכלוסייתו ולעזרת זני הבר, שחיים בעיקר בפפואה גינאה החדשה, גייסו החוקרים ואוהבי הטבע את צ'ימבו, גור קנגורו אילני אוסטרלי השוהה עדיין במנעמי כיסה של אמו. צ'ימבו מצולם לסרטונים העוסקים ביחסי ציבור למען קרוביו במדינת האיים. צ'ימבו בכיס אמו: סרטון נהדר מיערות ה

מקלחת (יער) כבר עשיתם?

תמונה
אלות, אלונים, אילנות, אמירים, בדים, גזעים, עלים, ענפים, עפאים, שרף, שורשים, שמנים אתריים ... היהדות מקדשת את הטבילה ואת ההטהרות באמצעות מים. גם ליפנים יש מסורת ארוכה של יציאה לטבול. עם הסרת הסגר נחזור לטבע אביבי שאווירו צח מבעבר ונוכל גם אנו לערוך "שינרין יוקו" - טבילת יער.  הנוהגים לבלות פרקי זמן ביער מעת לעת, להלך בו, לאכול מזון אורגני ואפילו להתרחץ במאגר מים חבוי בו, חווים התנסות שפועלת על כל החושים. התנסות כזו יכולה להתניע ולזרז תהליכי ריפוי של הגוף ושל הנפש, לצד העצמת הפוטנציאל היצירתי של האדם.  צמחים, עצים ובמיוחד עצי מחט מפרישים פיטונצידים, שמנים אתריים שריחם חריף, המסוגלים להביא לירידה בלחץ הדם, לחיזוק מערכת החיסון ולהשפעות ברוכות נוספות. משרף העצים מפיקים שמן אתרי ו"השרף הנוטף מעצי הקטף" המופיע בתלמוד מוזכר בתנ"ך בשם צרי, אחד מהמרכיבים לפיטום הקטורת. הקטף הוא למעשה הבלסמון, האפרסמון התנ"כי, ששונה מהפרי שנושא את השם בימינו.  לבד מהשמנים מספק היער "מקדמי בריאות" עצמתיים נוספים:  אורות בהירים ואטומי חמצן בעלי אלקטרו

מהן 14 המחשבות הראשונות שתספיקו לחשוב בעולם הבא?

תמונה
מוח אנושי, איור, ויקיפדיה Cogito ergo sum - אני חושב משמע אני קיים. כך קבע רנה דקארט כבר ב 1637. האמנם? האם אני יכול לחשוב גם כשאינני קיים? אנו יודעים שלאדם ממוצע בין 50,000 ל 70,000 מחשבות ביום. המחשבות הן תוצר אדיר בכמותו של כ 86 מיליארד תאי העצב במוחנו, של מערכת הסינפסות הקושרת ביניהם ושל המהירות הממסחררת בת כ 430 אלף קילומטר בשעה, אליה מגיעים האותות אותם משגרים תאי העצב ברשת העצבית במוחנו. מה קורה לתודעה כאשר הלב מפסיק לפעול והגוף נמצא במצב של מוות? דר'  סאם פארניה  החוקר את נושא המוות במרכז הרפואי NYU של ניו יורק משער כי התודעה שלנו ממשיכה ללוות את הגוף גם אחרי שסיים את חייו. זאת על בסיס ממצאים לפיהם גלי מוח הנורים באזור הקורטקס, בחלק החושב של המוח, ממשיכים להיות משוגרים למשך 20 שניות לאחר המוות. מחקרי מעבדה בעכברים הראו שמוחם המשיך להיות פעיל גם למשך  כמה דקות לאחר המוות.  אם הדברים הללו מתרחשים באותו אופן ובאותו היקף גם בבני אדם אז אנו יכולים להתחיל לדבר על המושג, שיכול להיקרא "התודעה שלאחר המוות". אם כך, אפשר יהיה להבין יותר את "החוויות

כיצד נפעיל מדיח כלים במוחנו?

תמונה
התמונה מאתר pixwords solotions סבתי נהגה לשאול: שבעת שינה? חוקרי השינה עושים לילות כימים כדי ללמוד את תת התודעה ואת התהליכים המתרחשים במוחנו מרגע שאנו עוצמים עין ועד להתעוררות. אנו יודעים שבמהלך השינה קיימים שלבים עיקריים: - שלב ההרדמות, נים ולא נים. - שלב השינה השטחית בו גלי המוח מאטים את תנועתם. - שני שלבי השינה העמוקה בהם גלי המוח אטיים במיוחד. שלבים אלו חיוניים במיוחד כיון שבהם אנו משקמים את מאגרי האנרגיה הנפשית והגופנית. - שלב שנת החלום המתאפיין ברעידות עיניים מהירות ובו מתארגן המידע במוחנו והזכרון משתמר. כל מחזור אורך כשעה וחצי ומכאן החשיבות לשנת לילה בריאה בת שמונה שעות. בשנים האחרונות הולך ונגלה יותר ויותר מידע על המתרחש במוחנו במהלך שלבי השינה העמוקה. המגזין  wired  מדווח  שבשלבים אלו תאי העצב (הנוירונים) במוחנו מתאמים את פעילותם כך שהם יורים את מטענם החשמלי וחדלים מלירות אותו באותן יחידות זמן. כאשר תאי העצב עוברים למצב לא פעיל הם נזקקים לפחות חמצן שיגיע עם הדם למוח. במצב זה הורדת ההילוך של מערכת החשמל במוח נותנת את האות להפעלת המהלך ששוטף את תאי המוח, פשוטו כ

הסיפור מאחורי אבן ברלינאית למזכרת

תמונה
המהלך בימינו בשדרות freisinger 8 בברלין ימצא במדרכה 'אבן נגף'. היא מוזהבת ומוגבהת ביחס לאבני הרחוב סמוך לכתובת האמורה. 'אבני נגף' הוא שמו של מפעל הנצחה לקורבנות הנאצים הייוצא לפועל ברחובות שונים באירופה. השם freisinger (ככל הנראה זמר חופשי ) אינו יכול לספק תאור ציני יותר לאשר ארע באוגוסט 1942 ללינה ורשינסקי, בבית מספר 8. מאורע שלמגינת הלב היה שגור, שטני ורצחני, נטול חופש או חרות כל שהם. לינה, שהגיעה לבקר את בני משפחתה בארץ ב 1935 וב 1938 ובחרה בכל זאת בגילה המתקדם לשוב לגרמניה, הצטוותה על ידי הצורר לעזוב את ביתה ויצאה לדרך ממנה לא שבה. את סיפורה של לינה שמעתי היום מחבר - הוא נינה מצד אמו. הסיפור להלן אחרי התמונות. יהא זכרה וזכר הנספים ברוך. לינה ואבן הנגף ברחוב: סיפורה של לינה: ימיה האחרונים של סבתי – לינה ורשינסקי (בראון) לאחר מסע משפחתי לברלין להצבת מספר "אבני-עד" לזכר בני משפחתנו שנרצחו בשואה, נוכחתי לדעת שרק מעטים מהנוכחים (רובם נכדים ונינים) מודעים לפרטי החיים  של אותם בני משפחה, פרט לידע הכללי שהם "נרצחו בשואה"

האם לציפורים יש יכולת להבין ולפעול על פי סטטיסטיקה והסתברות?

תמונה
מאת Ltshears - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=6679543 תוכי ה" קיאה " הניו זילנדיים הם הציפורים ההרריים ביותר בעולם. ממדיהם גדולים יחסית לתוכים, הם סקרנים מאד לסביבתם ואינם חוששים לתקוף מכוניות ולהיטפל לכבשים כדי לנקר לעצמו מן השומן שלהן. בשל היותו מזיק לסביבה ולחקלאים תוכי ה קיאה ניצוד בעשרות אלפיו ולכן כיום הוא זוכה למעמד בעל חיים מוגן. התוכי נחשב לבעל חיים אינטליגנטי ביותר. בקישורים להלן נעמוד על כמה מאפייני חשיבה ותובנה שהפגינו תוכי ה" קיאה ": 1. עריכת תחזיות על ארועים עתידיים על ידי שימוש ב הסתברות . 2. שילוב מידע שמגיע מהקשרים שונים כדי לבצע את התחזיות על העתיד להתרחש. 3. יכולת לקרוא קריאות או לשרוק באופן שמזמין תוכים אחרים למשחק קבוצתי, ממש כמו שהצחוק האנושי "מדביק" בני אדם אחרים. 4. יכולת לדחות סיפוקים לפרק זמן ארוך ביחס לשאר בעלי החיים כדי לשתף פעולה לטובת כלל הקבוצה, למשל במשיכת מזון. 5. כשמושגת המטרה הקבוצתית הם אדישים לגבי חלוקה שאינה "הוגנת" או "שוויונית&qu

ה ח ד ש ו ן מזמין אתכם לכתוב!

תמונה
שלום לקוראינו פונה אליכם מתוך ענין להרחיב ולגוון את מיזם הכתיבה בבלוג ה ח ד ש ו ן   כך שיהיה מגוון, עשיר ומהנה ככל האפשר. מזמין אתכן ואתכם להוסיף לנו מן הידע ומן התשוקה או הענין, שיש לכם בכל נושא שהוא. המעונינים לכתוב ב ח ד ש ו ן מוזמנים לפנות אלי בכתובותי הידועות ו/או באמצעות דואל בכתובת AARON66CO@GMAIL.COM. המשך קריאה מהנה! אהרן כהן

החומר הבונה אותנו ואת היקום - גילוי חדש. פרסום ראשון בעברית

תמונה
                                                                      תארו לכם שאתם יושבים ליד ברכת מים באורך 12 קומות המלאה ב 50 טון מים. עכשיו דמיינו את החברים שלכם מתקשרים להודיע שהם משגרים אליכם חלקיקים בלתי נראים לאורך 295 ק"מ. דמיוני? מבוא :  מול כל חומר ביקום יש אנטי-חומר. המאפיין של האנטי-חומר מתבטא בעובדה שהוא נושא מטען שלילי הפוך מזה של החומר. לכן כל מפגש ומיזוג בין חומר ואנטי-חומר יגרום להם להעלם וליצור אנרגיה עצומה, בלתי נתפסת בממדיה, של קרינה טהורה. לדברים מתחברת באופן הפוך תורת 'המפץ הגדול', לפיה בעת המפץ נוצר החומר המרכיב את היקום, את הגלקסיות, אותנו וכל פרט אחר בעולמנו. אבל באותו מפץ של קרינת אנרגיה אדירה נוצר לא רק החומר אלא גם האנטי-חומר. לו הם היו נוצרים בכמות שווה והתנהגותם היתה זהה הם היו אמורים לבטל אחד את השני - כמו שמספר שלילי מנטרל מספר חיובי, שזהה לו בגודלו. אבל בפועל הסברה המדעית אומרת שנוצר יותר חומר מאשר אנטי-חומר ורק חלק מהחומר שרד בעוד האנטי-חומר נעלם. החומר שנותר מרכיב את עולמנו.  הדברים מובילים לשתי אפשרויות שנחקרות מזה שנים: 1

אהבה ממונפת, מרחפת ומתגלגלת

תמונה
צילום: פיקסביי                                                                                     שלום לכולם דברנו לא מעט על יצירתיות. הנה כמה ביטויי אהבה שלה בימי ריחוק חברתי. שום דבר לא יעצור את את ניק אווטגס בן ה 88 מלראות את אשתו מריון, לה הוא נשוי 61 שנים. מריון בת ה 85 נמצאת בבית אבות סיעודי ועל המבקרים אסורה הכניסה. בדיוק כמו אצלנו, כאשר גם אחותי, אחי ואני איננו מורשים לבקר את אמי בת ה 80 בבית האבות בו היא מתגוררת. הפתרון של ניק       בסרטון הקצר המצורף ומה יעשה בימינו אלה ג'רמי כהן (ירמיהו הכהן) מבוסטון, השוהה בבידוד ומחפש לעצמו אהבה? הקליקו, הפעילו רמקולים ותיהנו בעצמכם  ג'רמי "מרחף" ומתגלגל בריאות, נחת והרבה אהבה!

הצצה לעתיד: כיצד נשגר רחפנים במהירות על קולית?

תמונה
                                           מקום שונה לצמוח. צילום: הרמן וריכטר, פיקסביי אחד מעקרונות היצירתיות אומר ששום רעיון הוא לא שונה, מוזר או משוגע מדי. עקרון אחר קובע שיצירה חדשה מבוססת כמעט בכל המקרים על ידע, טכנולוגיה ומרכיבים קיימים. כדי להגשים את היצירה שהגית עליך לשלב את הרעיון החדש במה שכבר קיים. כך הוא הדין לגבי מכונת הדפוס הראשונה של גוטנברג וכך לגבי המצאות רבות נוספות. על אלו אכתוב בפרסום נפרד. אז מה יש לנו לעשות עם זנב מכני ענק של דינוזאור מסוג ' זאורופודה '? דינוזאור כביר זה שלט בעידן ה' יורה ' ולאחריו וזנבו היה אדיר ממדים. הנפת הזנב וההצלפה בו ייצרה אנרגיה אדירה לטובת המטרות של בעליו. דר' נתן מירוולד הוא בוגר מיקרוסופט ועומד בראש קבוצה בעלת השפעה רבה מאד על עולם החדשנות והפטנטים. הוא גם חובב דינוזאורים והוא הניח תשתית לבנייה ושחזור של זנב הענק כדי להוכיח מעשית שתנועת הזנב המצליף כשוט אדיר יוצרת תנועה במהירות שחוצה את גבול הקול. גור קמחי הוא איש מחשוב ישראלי המשמש סמנכ"ל בזרוע האווירית של אמזון. גם גור קמחי מודע לרעיון האנרגיה שב

בלדה על אהבה דו לשונית - בנגיעת "בלוז"

תמונה
אתר הספריה הבריטית ובאתר פליקר במסיבות של אוסטין מיטשל, מכרו של ג'ון לנון בבית הספר לאמנויות בליברפול, החליט פול מקרטני לפלרטט עם דימוי צרפתי שיסגל לעצמו. הוא לבש סוודר בעל צווארון שחור, ניגן על גיטרה קטנה בעודו יושב בפינה ומהמהם במבטא כמו צרפתי והכל כדי להרשים בחורות שתימשכנה לצעיר האניגמטי . כמה שנים לאחר מכן, בעודם תרים אחר חומרי גלם לאלבום RUBBER SOUL שיצא בשנת 1965, הזכיר ג'ון לפול את אותן יצירות קטנות שחיבר האחרון באמצעות גיטרת 'הזניט' הראשונה והקטנה שלו (אותה קיבל תמורת חצוצרה ). פול נענה להזדמנות והחל לחבר מלים ללחן. כמובן, כדי להגיע להרמוניה מלאה בין הגיית המלים בשיר לבין המלודיה יש להתאים אותן כמה שיותר ללחן המתנגן. פול ניסה אפשרויות רבות ואז נזכר שאשתו של חברו הטוב מבית הספר, איוון ווהאן, היא מורה לצרפתית ושמה ג'אן. ג'אן מספרת (מתוך הספר blackbird singing) : “ הוא שאל אותי אם אני יכולה לחשוב על שם של ילדה צרפתיה עם שתי הברות, ואחר כך תיאור של הילדה שיתחרז עם שמה. הוא ניגן לי את המקצב על הגיטרה, ואז באתי עם ‘מישל, מא בל’ (מישל יפה

דונה "המוכנה תמיד" והקורונה

אז איך שורדים חילופי קטבים בכדור הארץ, קריסה כלכלית, נחשולי ענק, רעידות אדמה, מגפת שפעת מתפרצת והעדר מזון? בשנים 2012 עד 2014 שודר ריאליטי בנשיונל ג'אוגרפיק ושמו doomsday preppers - "המתכוננים ליום הדין". בתכנית מתוארים מצבי קיצון המקרבים אל קצהו את העולם, כפי שהוא מוכר לנו ומתוארים בני אדם, שחיים את החשש מהתרחשותם. התכנית מציגה את רעיונותיהם ואת אמצעי המגן שלהם להישרדות במקרה של התגשמות האפוקליפסה. גם עתון הארץ במוספו שלשום https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.highlight-MAGAZINE-1.8741328 מתאר ארבעה ישראלים המתכוננים להתרחשויות הרות פורען ומתמודדים עם החשש בדרכים מגוונות: אתרי מקלט בנקודות טופוגרפיות בשיאי גובה בדרום ובצפון הארץ, מזון עמיד ומיובש, מכשירי קשר, מסכות אב"כ, גלונים של מים מינרליים, חבלים טובים לטיפוס, אורז וקמח אותם יש להעשיר בעשבי בר רבים שאותם לומדים ללקט, תזונת פראניה (מסתפקים במזון אחת לכמה ימים) ואגירת מצות, הנשמרות כמה חודשים. מה שיפה לראות הוא שגם ההבט הרוחני חשוב מאד ואחד השרדנים דואג לפנקס ולכלי כתיבה "שיצילו את השפיות של