סוף המסע אל הנס. חלק ג - הדגל התכול לבן.

הנפת דגל הדיו - מבט לכיוון הים. הקרוב למצלמה הוא נחום שריג מפקד חטיבת הנגב. הצילום ההיסטורי צולם על ידי מיכה פרי - סגן מפקד הגדוד התשיעי בחטיבת הנגב. מאת לשכת העתונות הממשלתית.

"ואני ופני מאירוביץ' היינו טרוחים בינתיים בעשיית דגל. וזו דמות הדגל, אשר  עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים-שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת  באמצע." מתוך: מכתב ישראל בלקינד לזאב דובנוב, 21.8 – 2.9, 1885, תרגום מרוסית: אלתר דרויאנוב, עורך, "מימים ראשונים" – ירחון לדברי התחיה בישראל, כרך א'.

כך תאר ישראל בלקינד את יצירתו של הדגל העברי הראשון עבור חגיגות השנה השלישית למושבה ראשון לציון, הוא הדגל התכול לבן, שהפך לסמלה של התנועה הציונית ואשר הוצג כבר בקונגרס הציוני הראשון בבאזל בשנת 1987. אם כן מדינתנו בת 72 ודגלה בן 138 שנים.

מימים קדומים שימש הדגל בתולדות העמים אמצעי לקבץ את בני השבט, הקהילה והעם תחת אחדות רעיונית, תרבותית, דתית והיסטורית. הדגל מופיע בתולדות עמנו בשלוש משמעויות אפשריות, ככתוב באתר האקדמיה ללשון העברית:
"המילה דֶּגֶל משמשת במקרא בעיקר בסיפור מסעות בני ישראל בספר במדבר, ובהבנתה נחלקו הדעות. רגילים לפרשהּ 'יחידה צבאית', 'גדוד', כמו בפסוק "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ" (במדבר ב, לד). וכך פירש גם המדרש בקושרו לדגל את נִדְגָּלוֹת שבשיר השירים: "איומה כנדגלות – אין דגלים אלא צבאות" (שמות רבה פרשה טו, ו). השימוש במילה דֶּגֶל במשמעות יחידה צבאית מוכר מהארמית של יֵב במצרים וכן ממגילות מדבר יהודה. לדוגמה: "ואחריהם יצאו שני דגלי בינים ועמדו בין שתי המערכות. הדגל הראישון מחזיק חנית ומגן והדגל השני מחזיקי מגן וכידן" (מגילת מלחמת בני אור בבני חושך; הכתיב כך במקור).
ואולם יש סבורים כי משמעהּ המקורי של המילה דֶּגֶל הוא 'נס', 'אות' ושכך היא משמשת גם במקרא. הבנה זו נסמכת על המקבילה באכדית diglu 'מראֶה' (dagālu פירושו 'להביט'), ובדרך זו מובן גם שם התואר דָּגוּל: בשיר השירים הדוֹד (= האהוב) הוא "דָּגוּל מֵרְבָבָה", כלומר 'בולט כמו נס', 'מורם', 'נישא' או פשוט 'בחור שמביטים בו'."

דברים רבים יש לי להוסיף על הדגל ועל הנס ועל גלגוליהם:  דגל מתנוסס, נס התורן, דגול מרבבה, העלה על נס, ספינת הדגל, ודגלו עלי אהבה...

אלא שנחתום כאן, ונרחיב בהזדמנות אחרת, כדי לחגוג את שמחת היום. עצמאות שמח!

לסיפורי התכול והלבן נא פנו אל שני הפרסומים הקודמים בבלוג 🇮🇱

 סיפור הדגל במוזיאון ראשון לציון:

'שאו ציונה נס ודגל' בביצוע תזמורת צה"ל ובניצוח יצחק גרציאני:

גם בביצוע עממי בשירה בציבור: