השיר העברי לילד/ה

צילום: פיקסביי                                                                                     שלום לכולם דברנו לא מעט על יצירתיות. הנה כמה ביטויי אהבה שלה בימי ריחוק חברתי. שום דבר לא יעצור את את ניק אווטגס בן ה 88 מלראות את אשתו מריון, לה הוא נשוי 61 שנים. מריון בת ה 85 נמצאת בבית אבות סיעודי ועל המבקרים אסורה הכניסה. בדיוק כמו אצלנו, כאשר גם אחותי, אחי ואני איננו מורשים לבקר את אמי בת ה 80 בבית האבות בו היא מתגוררת. הפתרון של ניק       בסרטון הקצר המצורף ומה יעשה בימינו אלה ג'רמי כהן (ירמיהו הכהן) מבוסטון, השוהה בבידוד ומחפש לעצמו אהבה? הקליקו, הפעילו רמקולים ותיהנו בעצמכם  ג'רמי "מרחף" ומתגלגל בריאות, נחת והרבה אהבה!

אתר הספריה הבריטית ובאתר פליקר במסיבות של אוסטין מיטשל, מכרו של ג'ון לנון בבית הספר לאמנויות בליברפול, החליט פול מקרטני לפלרטט עם דימוי צרפתי שיסגל לעצמו. הוא לבש סוודר בעל צווארון שחור, ניגן על גיטרה קטנה בעודו יושב בפינה ומהמהם במבטא כמו צרפתי והכל כדי להרשים בחורות שתימשכנה לצעיר האניגמטי . כמה שנים לאחר מכן, בעודם תרים אחר חומרי גלם לאלבום RUBBER SOUL שיצא בשנת 1965, הזכיר ג'ון לפול את אותן יצירות קטנות שחיבר האחרון באמצעות גיטרת 'הזניט' הראשונה והקטנה שלו (אותה קיבל תמורת חצוצרה ). פול נענה להזדמנות והחל לחבר מלים ללחן. כמובן, כדי להגיע להרמוניה מלאה בין הגיית המלים בשיר לבין המלודיה יש להתאים אותן כמה שיותר ללחן המתנגן. פול ניסה אפשרויות רבות ואז נזכר שאשתו של חברו הטוב מבית הספר, איוון ווהאן, היא מורה לצרפתית ושמה ג'אן. ג'אן מספרת (מתוך הספר blackbird singing) : “ הוא שאל אותי אם אני יכולה לחשוב על שם של ילדה צרפתיה עם שתי הברות, ואחר כך תיאור של הילדה שיתחרז עם שמה. הוא ניגן לי את המקצב על הגיטרה, ואז באתי עם ‘מישל, מא בל’ (מישל יפה ...

https://youtu.be/5tc0gLSSU1M "אני נותן לה את כל אהבתי זה כל מה שאני עושה ואם הייתם רואים את אהובתי הייתם אוהבים אותה גם אתם אני אוהב אותה" מלים פשוטות חוברות ללחן מלודי ומספקות חוויה מרגשת והשראה למוזיקאים עשרות שנים קדימה. "ואני אוהב אותה" הוא שיר מופת ליצירתיות ולקביעות שהגאונות נמצאת בפשטות, שפחות זה יותר, ושהשלם שווה יותר מכל חלקיו. סיעור מוחין, חידודי הרעיונות והמחשבות, היציאה מהמודלים המקובלים, והאווירה המנוטרלת מכל ביקורת ושיפוטיות בין ארבעת יוצרי "חיפושיות הקצב", הובילו לגאונות מוזיקלית, בכל הבט של השיר: - הפתיחה הספרדית בת ארבעת התווים, בסך הכל, בגיטרה של ג'ורג' הריסון, משמשת כמוטיב חוזר, הנוסך קסם על היצירה.  - שינויי האקורדים, החורגים מן המקצבים הקבועים.  - שתי הנקישות הפשוטות במקלות  התופים, זה בזה, על ידי רינגו סטאר, המהפנטות את האוזן.  - והסיום באקורד הגיטרה, השונה מכל אקורד סיום צפוי ומקובל.  יותר מיובל חלף מאז צעדו חברי להקת הביטלס  בדרכם ב"אבי רואד", ובדיוק היום חלף יובל מאז  פסעו את צעדם האחרון בדרכם המש...