רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2020

האם אפשר לחיות אחורה בזמן?

תמונה
                                                                          הבלון שנושא את האנטנה של נאס"א השבוע דווח כי נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, מצאה בניסוי באנטארקטיקה כי חלקיקים זעירים בעלי מאסה השואפת לאפס, יכולים להכנס לכדור הארץ, לשנות התנהגות ולצאת ממנו, כשבזמן המסע הם נעים אחורה בזמן. לא רק חלקיקים מחוץ לכדור מתנהגים כך, חלקיקים זעירים המכונים טאו ניוטרונים יכולים לנבוע מתוך כדור הארץ ולצאת ממנו בכיוון ההפוך הצפוי לאופן תנועתם. הניסוי נערך באנטארקטיקה, מעליה האויר יבש וקר ואינו נתון להשפעות של גלי רדיו, באמצעות אנטנה מיוחדת הנישאת על ידי בלון ענק. ההשערות לאופן התנועה ההפוך מתיחסות לקיומו של יקום מקביל לכדור הארץ שלנו ונוגעות לטענה כי בעת הווצרות הכדור במפץ הגדול, לפני כ 13.8 מיליארד שנים, קם לו עולם נוסף. בעולם מקביל זה חוקי הפיזיקה והתנועה הפוכים לאלו שאנו מכירים ואחת ממשמעויותיהם היא שביקום זה הזמן זורם לאחור. מבחינה מחשבתית יתכן שאדם מקביל לנו, בן דמותנו מיקום ב', חי מרגע מותו אחורה, עד הפיכתו לעובר. אם מפתחים מחשבה זו אפשר להגיע לאפשרויות מרתקות ב

להתכרבל בפרחים

תמונה
                                       השביעיה מרוות הנחת סגר, הגבלות, ריחוק חברתי, תקשורת סלולרית ודיגיטלית ביתר שאת, שהות מוגברת בחדר/חלל העבודה במשרדים, מסכי מחשב, יוטיוב, ווטסאפ, טלוויזיה, פרסומות... האדם הצטמצם לד' אמות ומוחו הופך לעיסה דיגיטלית. מה עושים? באחד מפרסומינו הבאנו המלצות על מקלחת יער. הבוקר טבלתי בטבע בחגיגת גווניו האביבית-קיצית. מסכה, בדיקת חום והנה אתם עוברים אתי את ספה של משתלה. העין לא יודעת די, היד חומדת כל צמח, הנפש מלבלבת כפרח. סקיבולה, וינקה, פטוניה, צפורן, גרניום ואנג'ליונה מדברות על לבי למצוא להן משכן חדש לפריחתן וכבזק משתכנות אלו לצד רעותן בקופסת הקרטון שבידי. שש נקבצו להן ובאו. שבע הוא מספר טיפולוגי. מי תשלים שביעיה? בוערת באדום, צהוב וסגול קוראת הצלוסיה: אני, אלא מי? כרבולת לי, קחני! אכן מי יעמוד בקסמה? חיש קל מתנחלת אצל אחיותיה, לארח להן לחברה. עכשיו, משסופק צמאוננו לצבע הטבע, התעורר לו יצר הלשון. צלוסיה "מכורבלת", הננו לדרוש קמעה בשמך: מהי צלוסיה? היא נגזרת מן המילה היוונית keleos שמשמעה "בוער או לוהב". זאת על

5 במאי- יום השחרור / דיווח מדנמרק

תמונה
דיווחה של מיכל ווינטר מסורו, דנמרק: "ביום ה- 4 במאי, הדנים מדליקים נר החלון הבית לציון הניצחון וסוף הכיבוש. הערב ירד ויצאתי לצעוד ולהתרגש ממראה החלונות המוארים בנרות.  1945 ב- 4 במאי: עם סיום מלחמת העולם השנייה, אחרי שנים של הכיבוש הגרמני שהחל ב 9 באפריל 1940, סוף סוף אזרחי דנמרק שמעו ברדיו את ההודעה על שחרור דנמרק מגרמניה הנאצית. לאורך שנות הכיבוש הדנים השחירו את חלונותיהם בעזרת וילונות כבדים ושחורים וביום השחרור הדנים הסירו את הווילונות ואנשים נהרו לרחובות, מנופפים בדגל הדני ורבים מהם אף שרפו את וילונותיהם השחורים. חלונות דנמרק הוארו בנרות המסמלים את השחרור והחופש. כיום 75 שנה מאוחר יותר מציינים את היום הגדול בנר דולק בחלון הבית. הימים שלאחר השחרור היו ימים של שמחת השחרור וזעם על אלפי הנשים הדניות שחברו, בילו, ילדו ילדים ואף נישאו לחיילים הגרמנים. חגיגות השחרור כללו גם אירועי תוקפנות קשה כלפי נשים אלו שנחשבו "משתפות פעולה" וכעונש ראשיהן גולחו וגם בילדיהן דבקו כינויי בגידה כמו בן זונה- "horeunger" ו "בן דרקון"-  drageyngel בו ז

היום בעולם: מי מציינת את יום העץ הלאומי?

תמונה
מדינות רבות חוגגות לכבוד העצים ואילנות אבל רק מדינה אחת בעולם קרויה על שם עץ. הוא בעל גזע כתום אדום, משמש לבניית כלי קשת ובפורטוגזית הוא מכונה "בראסה", שמשמעותה גחלת, על שום צבעו האדום. השם שניתן לו על ידי חוקרים פורטוגזיים הוא "פאו ברזיל" והוא גדל בחופים לאורך נהרותיה של ברזיל, הנקראת על שמו. המלחים מפורטוגל שנחתו על חופי ברזיל בשנת 1500 גילוהו ואת הפוטנציאל המסחרי שטמון בו. הן לבניית קשתות והן לייצור אבקה בגוון אדום (ברזילין) ששימשה לצביעת קטיפה, במיוחד בתקופת הרנסאנס. הפורטוגזים ואומות נוספות, שחמדו את אוצרה זה של ברזיל, הביאו את העץ כמעט לידי כליה. הזן מסווג כמין בסכנת הכחדה ותעשיית הקשתות לכלי הקשת סובלת ממחסור בשל הצורך להגן עליו. לכן קיימת יוזמה לשימוש בעצים אחרים כשבמקביל נעשה מאמץ כספי לשתילת שתילים חדשים של העץ. לעץ פריחה צהובה בעלת מרכז אדום ועלים ירוקים, שלי הם מזכירים את צבעי הדגל הברזילאי. היום 3 במאי מצוין בברזיל יום העץ הלאומי. מקור: ויקיפדיה יום החגיגה של העץ בפורטוגזית: O dia da celebração da árvore סרטון קצר על המנהג סרטון על שמ

בלוג " ה ח ד ש ו ן " - רק מה שמעניין

ברוכים הבאים לבלוג " ה ח ד ש ו ן " ! בבלוג זה אשתדל לשתף אתכם בכל מה שעשוי לעורר סקרנות ולחשוף אותנו לנושאים חדשים לנו, נושאים שטמונה בחובם האפשרות להפיק הנאה, שעשוע, עניין ורצון להרחיב. יש בהם נושאים כגון הבטי לשון וסיפורן של מלים ונושא היצירתיות - בהם עוסק המחבר בסדנאות ובהרצאות שהוא מקיים. ויש רבים אחרים. הבלוג שואף לגלות וללמוד על תחומי דעת והעשרה החומקים מעינינו, הרגילות לאתרי החדשות המרכזיים במרחב הדיגיטלי. עם זאת וככלל - לא נעסוק בפוליטיקה. הבלוג והכותבים בו מפרסמים נושאים ותכנים לטובת הכלל וללא כוונות מסחריות. הבלוג וכותביו אינם אחראים לכל שימוש שהוא שייעשה במידע, אם ייעשה, על ידי הקוראים את התכנים. כל שימוש שייעשה בתכנים, אם ייעשה, הוא על אחריות הקורא בלבד.  הבלוג ישמח לקבל תגובות, בקשות והתיחסויות. מאחל הנאה ובריאות. אהרן כהן

כיצד ניכנס לאווירת Hy... gge?

תמונה
           יכניס אותנו ל Hygge צילום: מיכל ווינטר ... ומה למדה מיכל כשפגשה את ה skorstensfejer בביתה החדש בסורו, לא רחוק מקופנהגן? "דנמרק, ממלכת האגדות - היום מנקה הארובות הגיע לביתנו. מבחינתי זו היתה חגיגה קטנה כיון שמנקה הארובות בדנמרק מגיע לבוש בבגדים המסורתיים וזה מעלה מיד חיוך של שמחה ושל הערכה למסורת ארוכת השנים ומכניס אווירה נעימה וידידותית - Hygge. האם ידעתם שבדנמרק מנקה הארובות עובר הכשרה מקצועית במשך ארבע שנים כדי לקבל תואר מומחה לניקוי ארובות? החוק בדנמרק מחייב בדיקה וניקוי ארובות על בסיס קבוע. זאת בגלל ריבוי שריפות שנבעו מחסימת הארובה. מקווה שהעליתי חיוך או שלפחות נזכרתם במרי פופינס. "  כך כתבה לנו מיכל והוסיפה עבור בלוג 'החדשון' :  שים לב לאבזם חגורתו של המנקה, עליו סמל האיגוד אליו הוא שייך. מדי העבודה והמגבעת כמובן נועדו לא רק לצרכי ייצוג.  סיפור מקסים. שכרגיל אצלי עורר את תשוקתי להבטי השפה. ארובה... כסומא בארובה... היצור הארוך והמסתורי skorstensfejeren המופיע על הרכב בצילום... על המלים העבריות ארובה aaruba, ארובה aaruva, ארבה arba, ארבה aare

פפיון אמיץ הלב זועק אל החופש

תמונה
                                                                            (Image: Newsflash/@SergioCostaMinistroAmbiente)  'מארחיו' התחייבו לספק לו: - חברה של בני מינו - בת זוג צעירה - מזון מגוון כולל דגים - משחקים ושעשוע פפיון, יש לשער, אמנם נהנה מכל אלו. דבר לא חסר לו והוא לא היה צריך להזיע למחייתו. אבל תחושה אחת לא הרפתה ממנו - התשוקה לצאת, להתרחק, לחקור, לגלות אזורים חדשים ולהפוך לעצמאי. הוא רצה  לרדות את הדבש מן הכוורות, לשחק בשלג של האלפים האיטלקיים ולדוג את מזונו ממקווי המים בעצמו. ביולי 2019 הוא עשה את הבלתי ייאמן, פרץ שלוש גדרות טעונות חשמל ובעוד גופו דואב והמום מגלי הזרם שהיכו בו,  זקף את ראשו והחל לצבור תאוצה לעבר המכשול האחרון. כשהניף את גופו באויר ונווט אותו אל על הסתבר ששבר את השיא העולמי בקפיצה לגובה, שמחזיק מעמד עוד משנת 1993 ועומד על 2.45 מ'. לא רק זאת, הוא השאיר מטר וחצי נוספים מאחוריו, כשעבר את רף הגדר האחרונה שניצבה בפניו, 13 רגל גובהה. נכון, הוא נעזר בגדר כדי לטפס אבל מאידך גם הוכה בחשמל כשאחז בה.  פפיון הגשים את תשוקתו למשך כתשעה חודשי