פפיון אמיץ הלב זועק אל החופש

                                                                            (Image: Newsflash/@SergioCostaMinistroAmbiente) 

'מארחיו' התחייבו לספק לו:
- חברה של בני מינו
- בת זוג צעירה
- מזון מגוון כולל דגים
- משחקים ושעשוע

פפיון, יש לשער, אמנם נהנה מכל אלו. דבר לא חסר לו והוא לא היה צריך להזיע למחייתו.
אבל תחושה אחת לא הרפתה ממנו - התשוקה לצאת, להתרחק, לחקור, לגלות אזורים חדשים ולהפוך לעצמאי.
הוא רצה  לרדות את הדבש מן הכוורות, לשחק בשלג של האלפים האיטלקיים ולדוג את מזונו ממקווי המים בעצמו.
ביולי 2019 הוא עשה את הבלתי ייאמן, פרץ שלוש גדרות טעונות חשמל ובעוד גופו דואב והמום מגלי הזרם שהיכו בו, זקף את ראשו והחל לצבור תאוצה לעבר המכשול האחרון. כשהניף את גופו באויר ונווט אותו אל על הסתבר ששבר את השיא העולמי בקפיצה לגובה, שמחזיק מעמד עוד משנת 1993 ועומד על 2.45 מ'. לא רק זאת, הוא השאיר מטר וחצי נוספים מאחוריו, כשעבר את רף הגדר האחרונה שניצבה בפניו, 13 רגל גובהה. נכון, הוא נעזר בגדר כדי לטפס אבל מאידך גם הוכה בחשמל כשאחז בה. 
פפיון הגשים את תשוקתו למשך כתשעה חודשים עד שלשום, היום בו נתפס ביער הצפון האיטלקי, במחוז טרנטו. ציידים שארבו לו תקופה ממושכת נעזרו במצלמות, שהצליחו ללכוד אותו בעינן.
 שורש שמו של פפיון הדב משותף לשפות שמיות רבות. הנסיונות לגזור את שמו העברי מתמקדים בשורש הכפול דבב - הולך לאט, נוטף, זב, כאשר שורש "זוב" קרוב אל דוב. גם בערבית DABBA הלך לאט ודבאבה היא טנק, המתקדם לאטו. בשיר השירים כתוב "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" ומן השורש 'דבב' נולד המדובב, שתפקידו הוא להוליך את האדם לכדי דיבור.
הדב נזכר אצל הנביא אלישע 'שתיים דבים' בלשון נקבה (זה גם שם ספרו של מאיר שלו) וזו עדות לתקופת חייו של הדב החום הסורי בארץ ישראל הקדומה. גם במדרש רבה מופיע הדב כמשול לבעל כוח אדיר. יוסף שאהב להתגנדר ולשבח את עצמו נדרש להתמודד עם אשת פוטיפר, שרצונה וכעסה נמשלו לאלו של הדב.
כאמור, מדווח בתקשורת העולמית שפפיון נלכד לאחר מאמץ מרוכז וממושך. ארגוני בעלי החיים כבר מחו על האכזריות שבדרך לכידתו. גם אצלי התעורר צער על החרות שנגזלה ממנו. בכל העולם בעלי חיים חשים בטוחים יותר מאז שהאדם נכנס להסגר. תפקידים כמעט התהפכו והם החופשיים לנוע וליהנות מהעולם כשאנו מוגבלים בטווח תנועותינו. כדאי שנזכור, בעת שנחזור לחיים שהורגלנו בהם, שהשאיפה לחופש אינה יחודית לבני אנוש בלבד.
שבת שלום

בסרטון המצורף צילום נדיר של פפיון (המכונה דב M49) באלפים האיטלקיים:



תגובות

  1. 👍
    ללא קשר, אמפי שלחה לך מייל בקשר לחיבור הבלוג שלך לדיסקוס.

    השבמחק
  2. תודה, כנראה נשמט ממני. אפנה אליה.

    השבמחק
  3. זה נשמע קצת מוגזם להגיד אבל פפיון - מעורר השראה! והתמונות של התענגותו מהחופש אפילו קצת מכאיבות....

    השבמחק
  4. מרגיש כמוך.
    גם אנו בני האדם כבולים לעתים למסגרותינו.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

האם אפשר לחיות אחורה בזמן?

פרסי, לובי ועראקי נפגשים בבית הכנסת...

סלח לי אלוהים, אתה יכול להתיז עלי?