הַצָּב חוֹבָב

 



 הַצָּב חוֹבָב



בֵּית לִי חָזָק, מָעוֹן

טַבָּעוֹת יָפוֹת לִי, בַּשִׁרְיוֹן

אֲנִי מֵגִיחַ מִבֵּין פְּתָחָיו

רֹאשׁ, גַּפַּיִם, גַּם זָנָב


 אוֹתִי כָּל אָדָם יֹאהַב

אֲנִי הוּא הַצָּב חוֹבָב


עַל גָּחוֹן אֶזְחַל בְּגָאוֹן

אַט אַט, לְלֹא סְאוֹן

שְׁתֵּי עֵינֵי צוֹפוֹת, חַדּוֹת

עָצְמַת פְּלָדָה לִי בַּלְסָתוֹת


אוֹתִי כָּל אָדָם יֹאהַב 

אֲנִי הוּא הַצָּב חוֹבָב 


אֶתְמוֹל בְּחָמֵשׁ לָעַסְתִּי מִשְׁמֵּשׁ

חָמוּץ-מָתוֹק וְזוֹהֵר כַּאֵשׁ

הַיּוֹם אַעֲדִיף אֶת טַעַם הֶעָלִים

בּוֹהֲקִים בְּיָרֹק וּמְאֹד רֵיחָנִיִּים


אוֹתִי כָּל אָדָם יֹאהַב 

אֲנִי הוּא הַצָּב חוֹבָב

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הַנָּאקָה רִבְקָה

תמונה
הַנָּאקָה רִבְקָה שְׁתֵּי גְּבָעוֹת לִי, נָאוֹת זוֹ לְזוֹ אָחוֹת, תְּאוֹמוֹת נִשָּׂאוֹת יַחְדָּו עַל גֵּו אֶחָד אוֹתָנוּ כָּל אֶחָד יֹאהַד אֲנִי נָאקָה וּשְׁמִי רִבְקָה דּוּ דַּבַּשְׁתִּית וּבַעֵדֶר - מַלְכָּה בּוּעוֹת אֲוִיר בְּפַרְוָתִי קְטַנּוֹת אֶת גּוּפִי בְּנֹעַם מְצַנְּנוֹת רַגְלַי גְּבוֹהוֹת, מְהַדְּסוֹת בְּעֶדְנָה אֲצִילִית אֲנִי, כְּדֻגְמָנִית אָפְנָה אֲנִי נָאקָה וּשְׁמִי רִבְקָה דּוּ דַּבַּשְׁתִּית וּבַעֵדֶר - מַלְכָּה רִיסִים לִי יָפים, אֲרֻכּים מִפְּנֵי הַחוֹל הַסּוֹחֵף מְגִנּים כְּדֵי שֶׁאֶכְרַע, אוֹתִי צְרִיכִים לְהַבְרִיךְ בְּחַן וּבְנַחַת, בְּלִי לְהָבִיךְ אֲנִי נָאקָה וּשְׁמִי רִבְקָה דּוּ דַּבַּשְׁתִּית וּבַעֵדֶר - מַלְכָּה
המשך לקרוא

רב אחא והמגפה בכפר טרשא - מיסטיקה ואמונה

תמונה
סיפור המגפה בכפר טרשא, על פי מדרש מספר הזהר, מלמד אותנו על חשיבות הקטורת בתפיסה הקבלית. הקטורת מכילה אחד עשר סממנים ותמהיל המשקלות ביניהם מעניק לקטורת יכולת ריפוי. רבי אחא נקלע לכפר טרחא ואנשי הכפר שקבלו את פניו קבלו על המגפה, שפשתה בקרבם. רבי אחא בקש מארבעים מבני הכפר להתפזר בארבע כנפות הכפר ולומר את פסוקי ספר במדבר " וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם. וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה." לאחר מכן הם התבקשו לומר הפסוקים ליד בתיהם של החולים. פעולות אלו מיגרו את המגפה ורבי אחא בקש מאנשי הכפר לעשות תשובה. זאת הם עשו והחליפו את שם המקום למתא מחסיא. כלומר, מקום הרחמים, בו חסו עליהם. ענין לשוני: מהו כפר טרשא? כנראה כפר בו אדמת טרשים אבל מבחינה אמונית נראה לי שטרשא מתאים לאטרש בערבית, לכפר החרשים. תושביו אטמו אזניהם לדבר השם ומעשה הריפוי והחזרה בתשובה הביאום להכרת טובה בחסות ורחמי השם.
המשך לקרוא

פרסי, לובי ועראקי נפגשים בבית הכנסת...

תמונה
  ומה ישירו, יזמרו וירננו יחדיו ביום הכפורים?  בין היתר, את תחינת "יה שמע אביוניך", מן המזמורים המעוררים התלהבות רבה, התרוממות הרוח, בעת שהנפש משתוחחת, ענוה וכנועה, לחלות את פני האל למחול על עוונותיה. הניגוד בין התרוממות הרוח לשלותה מוסבר באמונה הרבה, שבקשת הסליחות והרחמים תיענה על ידי רבון העולמים, מגן אברהם.  ובכל זאת, מן ההבט המוזיקלי קים הבדל ניכר בין לחני העדות. בעוד שהלחן הפרסי שומר על מקאם נדיר השואב הישר מן המקור בפרס ,הרי שהמקאם בלחנים הלובי והעראקי מושפעים מן ההתפתחות הערבית של המקאם, הנגזרת מזה הפרסי. תודה לאתר בית אבי חי על הדברים. הביצועים השונים והנהדרים של מורין נהדר ופייטני הנציגות הלובית והעראקית - לפניכן ולפניכם. בהבט הלשוני אנו נוכחים לגלות, שהמילה אביון בה השתמש רבי יהודה הלוי במאה ה - 11 לספירה עבור מזמור זה, היא אחת מכמה וכמה מילים לתאור היות האדם חסר כל ומלבדה קיימות: עני, דל, רש קבצן, והן כולן מנוגדות למילה אחת בלבד - עשיר.  מענין מאד ההבט התרבותי - היסטורי, שיכול לעמוד בבסיס הגיוון המילולי מאחורי מצבו של המסכן חסר הכל. יתכן שהוא נובע מן העתיד...
המשך לקרוא