רשומות

הַטַּוָּס מַקְס

תמונה
  הַטַּוָּס מַקְס גּוּפִי כָּחֹל, לְעִתִּים יָרֹק אֲנִי בָּא מֵהַמִּזְרָח הָרָחוֹק לְיַד אִמָּא אֶגְדַּל שָׁנָה עִם אַבָּא אֲבָלֶה בַּהֲנָאָה אֲנִי טַוָּס, וּמַקְס הוּא שְׁמִי בִּפְרִיסַת נוֹצוֹת יֵשׁ לִי שִׂיא עוֹלָמִי לֶאֱכֹל אוֹהֵב עֲלֵי כּוֹתֶרֶת גַּם נְדָלִים וַחֲרָקִים בַּנִּבְחֶרֶת חִצִּים זְהֻבִּים עַל קָדְקֹד קְצוֹתֵיהֶם כְּחֻלִּים עַד לִמְאד אֲנִי טַוָּס, וּמַקְס הוּא שְׁמִי בִּפְרִיסַת נוֹצוֹת יֵשׁ לִי שִׂיא עוֹלָמִי מְנִיפַת נוֹצוֹתַי סַסְגּוֹנִית לְתִפְאֶרֶת  גְּבוֹהָה וּמְקֻשֶּׁתֶת מִכְּפַר עַד קֶרֶת עֵינַיִם רַבּוֹת נִשָּׂאוֹת עֲלֵיהֶן תַּרְהֵבְנָה כָּל עַיִן בִּגְוַנֵיהֶן אֲנִי טַוָּס, וּמַקְס הוּא שְׁמִי בִּפְרִיסַת נוֹצוֹת יֵשׁ לִי שִׂיא עוֹלָמִי

הַפִּיל גִּיל

תמונה
 הַפִּיל גִּיל נִמְתָּח, מִתְרוֹמֵם וּמִסְתּוֹבֵב לוֹחֵץ, תּוֹלֵשׁ, מַצְבִּיעַ וְשׁוֹאֵב מַיִם רַבִּים יַזְרִים לִגְמִיאָה חֵדֶק עָצוּם הוּא, מְעוֹרֵר פְּלִיאָה מִי בַּעַל הַחֵדֶק, שֶׁאֵינוֹ מַבְהִיל? זֶה שֶׁחַי בְּסָוָנָה, הַפִּיל גִּיל בְּקוֹל אַדִּיר הוּא מְחַצְרֵץ "הִנֵּה צוֹעֵד אֲנִי" בֵּין אִילָן לָעֵץ בְּאָזְנָיו רַבִּים קְפָלִים וּקְמָטִים לְצִדִּי פִּיו שֶׁנְהָב חִטִּים מִי הַקּוֹרֵא בְּקוֹל, וְאֵינוֹ מַבְהִיל? זֶה שֶׁחַי בְּסָוָנָה, הַפִּיל גִּיל מִתַּחַת לַבֶּטֶן בְּנִי פִּילוֹן הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לוֹ וִילוֹן בַּת זוּגִי הִפִּילָה צְלִילָה בְּאַהֲבָה רוֹכֶנֶת לְבִתֵּנוּ צִלָּהּ מִי אָנוּ הָעֲנָקִים, מְרִיעִים וְצוֹהֲלִים? אָנוּ מִשְׁפַּחַת פִּיל, בְּשָׂשׂוֹן מְגִּילִים

הַצָּב חוֹבָב

תמונה
   הַצָּב חוֹבָב בֵּית לִי חָזָק, מָעוֹן טַבָּעוֹת יָפוֹת לִי, בַּשִׁרְיוֹן אֲנִי מֵגִיחַ מִבֵּין פְּתָחָיו רֹאשׁ, גַּפַּיִם, גַּם זָנָב  אוֹתִי כָּל אָדָם יֹאהַב אֲנִי הוּא הַצָּב חוֹבָב עַל גָּחוֹן אֶזְחַל בְּגָאוֹן אַט אַט, לְלֹא סְאוֹן שְׁתֵּי עֵינֵי צוֹפוֹת, חַדּוֹת עָצְמַת פְּלָדָה לִי בַּלְסָתוֹת אוֹתִי כָּל אָדָם יֹאהַב  אֲנִי הוּא הַצָּב חוֹבָב  אֶתְמוֹל בְּחָמֵשׁ לָעַסְתִּי מִשְׁמֵּשׁ חָמוּץ-מָתוֹק וְזוֹהֵר כַּאֵשׁ הַיּוֹם אַעֲדִיף אֶת טַעַם הֶעָלִים בּוֹהֲקִים בְּיָרֹק וּמְאֹד רֵיחָנִיִּים אוֹתִי כָּל אָדָם יֹאהַב  אֲנִי הוּא הַצָּב חוֹבָב

הַכְּפִיר אוֹפִיר

תמונה
  הַכְּפִיר אוֹפִיר לְרָאשִׁי הַקָּטָן תִּצְמַח רַעֲמָה כְּשֶׁאֶלְמַד לִשְׁאֹג תִּפָּסֵק הַדְּמָמָה אֲנִי חַי בְּהֹדּוּ, גַּם בְּאַפְרִיקָה  אוֹהֵב בָּשָׂר, וְלֹא סוֹבֵל פַּפְּרִיקָה אֲנִי הוּא הַכְּפִיר אוֹפִיר גּוּר אֲרָיוֹת - מִי אוֹתִי יַכִּיר? בְּמִשְׁפַּחְתִּי אֲנִי הוּא הַצָּעִיר אָבִי הוּא אַרְיֵה, גָּדוֹל וְשָׂעִיר אִמִּי הִיא לְבִיאָה, לְצַיִד נוֹלְדָה  לֶאֱכֹל נוֹתֶנֶת לָנוּ מִיָדָּה אֲנִי הוּא הַכְּפִיר אוֹפִיר  גּוּר אֲרָיוֹת - מִי אוֹתִי יַכִּיר?  גַּם אֶת סָבָא לַיִשׁ לֹא נִשְׁכַּח גִּבּוֹר וְחָזָק הָיָה, כָּעֵת הוּא נָח  בֵּין שִׂיחִים נִשְׁתּוֹבֵב וְנִנְהַם  פַּנְתֵּרִים אֲנַחְנוּ, לְכֻלָּנוּ יִנְעַם אֲנִי הוּא הַכְּפִיר אוֹפִיר  גּוּר אֲרָיוֹת - מִי אוֹתִי יַכִּיר?

הג'ירפה יפה

תמונה
 הַגִ'ירָפָה יָפָה  מאת אהרן כהן                         מְרֻשֶּׁתֶת אוֹ מְנֻמֶּרֶת  אַפְרִיקָאִית לְתִפְאֶרֶת לָשׁוֹן לִי אֲרֻכָּה עָלִים יְרֻקִּים שׁוֹקֵקָה מִי אֲנִי? שְׁמִי הוּא יַפָה אֲנִי הִיא יַפָה הַגִ'ירָפָה בֵּין צַמָּרוֹת ראשׁי יִנְדּוֹד לְלַחֵךְ רוֹצָה עוֹד וָעוֹד אֶצְבָּעוֹת לִי שְׁמוֹנֶה בִּלְבַד זוּג בְּכָל רֶגֶל, עֲלֵיהֶן אֶצְעַד מִי אֲנִי? שְׁמִי הוּא יַפָה אֲנִי הִיא יַפָה הַגִ'ירָפָה מִי עַל צַוָארִי לְטַפֵּס יִרְצֶה? שְׁנֵי מֶטְרִים לְפָחוֹת יֶחֱצֶה  אָז בְּקַרְנַי הוּא יֹאחַז הַשְּׁתַּיִים אוֹ הֶחָמֵשׁ? זֶהוּ רָז! מִי אֲנִי? שְׁמִי הוּא יַפָה אֲנִי הִיא יַפָה הַגִ'ירָפָה רוצים לראות את יפה בסרטון?  בקישור הבא: הג'ירפה יפה  על הווידאו: אור נגר איור: מתי עמלי  ספרו לי - מה דעתכם?  איזו חיה נגלה בשיר הבא?  שלכם אהרן 

השיר העברי - הכרות וחזון

תמונה
   'השיר העברי לילדות ולילדים' נועד לשעשע ולהציע עניין לילדי הגן באמצעות שירים מקוריים פרי דמיוני. הוא גם שואף להרים את קרנה של העברית המגוונת והנאה, בשירים אותם כתבתי במיוחד עבור הילדות והילדים בגיל הרך.  האיורים הנפלאים פרי יצירתו של ידידי מתי עמלי.  עריכת הווידאו מעשה ידי אור כהן.  כל שיר יזכה לפרסום נפרד.  מוזמנות ומוזמנים לקרוא ולחשוף בפני ילדיכם, להגיב, ולהפיק הנאה. אודה על שיתוף הבלוג בחוג מכריכם וידידיכם.  אהרן כהן 

סלח לי אלוהים, אתה יכול להתיז עלי?

תמונה
                                                                        צילום  מויקיפדיה " חיים ומות ביד הלשון " וערב יום הכפורים תשפ"א דומה שיותר מכל נחוצה לנו שפה חדשה, מיטיבה, נקיה מקנאות ומשנאות, מבדלנות בעם ומהטלת אשמה על אחרים. ערב יום הכיפורים בואו ונתרכז בסליחה ובכפרה, בקדושה ובמחילה. סליחה - מילה המופיעה בעברית הקדומה ובמספר שפות שמיות. באכדית שם זה מתאר התזה והזיה של מים לשם ריפוי וטיהור. מקורותיו של שורש סלח על פי קליין הם [Aram. סְלַח (= he forgave), Ugar. slḫ (= to forgive). Akka. salāḫu (= to sprinkle), whence prob. Aram.-Syr. זְלַח (= he sprinkled) והוא קרוב ל ז.ל.ח. שמשמעו התיז. לא מפליא למצוא ששורש זלח קרוב גם לשורשים זלפ וזלג וכולם מתארים שטף כזה או אחר של מים. קודש/קדוש - על פי המחקר ועל פי קליין, קידוש נובע מהפעל קדש שמשמעו באכדית, בין היתר, היא לנקות: Akka. quddushu (= to cleanse, to hallow, sanctify,) קליין "), Near Eastern semantics of purity is formulated by a verb qdš "to wash, to clean something with water, to be cleared from d