השיר העברי לילד/ה

הַנָּאקָה רִבְקָה שְׁתֵּי גְּבָעוֹת לִי, נָאוֹת זוֹ לְזוֹ אָחוֹת, תְּאוֹמוֹת נִשָּׂאוֹת יַחְדָּו עַל גֵּו אֶחָד אוֹתָנוּ כָּל אֶחָד יֹאהַד אֲנִי נָאקָה וּשְׁמִי רִבְקָה דּוּ דַּבַּשְׁתִּית וּבַעֵדֶר - מַלְכָּה בּוּעוֹת אֲוִיר בְּפַרְוָתִי קְטַנּוֹת אֶת גּוּפִי בְּנֹעַם מְצַנְּנוֹת רַגְלַי גְּבוֹהוֹת, מְהַדְּסוֹת בְּעֶדְנָה אֲצִילִית אֲנִי, כְּדֻגְמָנִית אָפְנָה אֲנִי נָאקָה וּשְׁמִי רִבְקָה דּוּ דַּבַּשְׁתִּית וּבַעֵדֶר - מַלְכָּה רִיסִים לִי יָפים, אֲרֻכּים מִפְּנֵי הַחוֹל הַסּוֹחֵף מְגִנּים כְּדֵי שֶׁאֶכְרַע, אוֹתִי צְרִיכִים לְהַבְרִיךְ בְּחַן וּבְנַחַת, בְּלִי לְהָבִיךְ אֲנִי נָאקָה וּשְׁמִי רִבְקָה דּוּ דַּבַּשְׁתִּית וּבַעֵדֶר - מַלְכָּה

  הַטַּוָּס מַקְס גּוּפִי כָּחֹל, לְעִתִּים יָרֹק אֲנִי בָּא מֵהַמִּזְרָח הָרָחוֹק לְיַד אִמָּא אֶגְדַּל שָׁנָה עִם אַבָּא אֲבָלֶה בַּהֲנָאָה אֲנִי טַוָּס, וּמַקְס הוּא שְׁמִי בִּפְרִיסַת נוֹצוֹת יֵשׁ לִי שִׂיא עוֹלָמִי לֶאֱכֹל אוֹהֵב עֲלֵי כּוֹתֶרֶת גַּם נְדָלִים וַחֲרָקִים בַּנִּבְחֶרֶת חִצִּים זְהֻבִּים עַל קָדְקֹד קְצוֹתֵיהֶם כְּחֻלִּים עַד לִמְאד אֲנִי טַוָּס, וּמַקְס הוּא שְׁמִי בִּפְרִיסַת נוֹצוֹת יֵשׁ לִי שִׂיא עוֹלָמִי מְנִיפַת נוֹצוֹתַי סַסְגּוֹנִית לְתִפְאֶרֶת  גְּבוֹהָה וּמְקֻשֶּׁתֶת מִכְּפַר עַד קֶרֶת עֵינַיִם רַבּוֹת נִשָּׂאוֹת עֲלֵיהֶן תַּרְהֵבְנָה כָּל עַיִן בִּגְוַנֵיהֶן אֲנִי טַוָּס, וּמַקְס הוּא שְׁמִי בִּפְרִיסַת נוֹצוֹת יֵשׁ לִי שִׂיא עוֹלָמִי

 הַפִּיל גִּיל נִמְתָּח, מִתְרוֹמֵם וּמִסְתּוֹבֵב לוֹחֵץ, תּוֹלֵשׁ, מַצְבִּיעַ וְשׁוֹאֵב מַיִם רַבִּים יַזְרִים לִגְמִיאָה חֵדֶק עָצוּם הוּא, מְעוֹרֵר פְּלִיאָה מִי בַּעַל הַחֵדֶק, שֶׁאֵינוֹ מַבְהִיל? זֶה שֶׁחַי בְּסָוָנָה, הַפִּיל גִּיל בְּקוֹל אַדִּיר הוּא מְחַצְרֵץ "הִנֵּה צוֹעֵד אֲנִי" בֵּין אִילָן לָעֵץ בְּאָזְנָיו רַבִּים קְפָלִים וּקְמָטִים לְצִדִּי פִּיו שֶׁנְהָב חִטִּים מִי הַקּוֹרֵא בְּקוֹל, וְאֵינוֹ מַבְהִיל? זֶה שֶׁחַי בְּסָוָנָה, הַפִּיל גִּיל מִתַּחַת לַבֶּטֶן בְּנִי פִּילוֹן הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לוֹ וִילוֹן בַּת זוּגִי הִפִּילָה צְלִילָה בְּאַהֲבָה רוֹכֶנֶת לְבִתֵּנוּ צִלָּהּ מִי אָנוּ הָעֲנָקִים, מְרִיעִים וְצוֹהֲלִים? אָנוּ מִשְׁפַּחַת פִּיל, בְּשָׂשׂוֹן מְגִּילִים

   הַצָּב חוֹבָב בֵּית לִי חָזָק, מָעוֹן טַבָּעוֹת יָפוֹת לִי, בַּשִׁרְיוֹן אֲנִי מֵגִיחַ מִבֵּין פְּתָחָיו רֹאשׁ, גַּפַּיִם, גַּם זָנָב  אוֹתִי כָּל אָדָם יֹאהַב אֲנִי הוּא הַצָּב חוֹבָב עַל גָּחוֹן אֶזְחַל בְּגָאוֹן אַט אַט, לְלֹא סְאוֹן שְׁתֵּי עֵינֵי צוֹפוֹת, חַדּוֹת עָצְמַת פְּלָדָה לִי בַּלְסָתוֹת אוֹתִי כָּל אָדָם יֹאהַב  אֲנִי הוּא הַצָּב חוֹבָב  אֶתְמוֹל בְּחָמֵשׁ לָעַסְתִּי מִשְׁמֵּשׁ חָמוּץ-מָתוֹק וְזוֹהֵר כַּאֵשׁ הַיּוֹם אַעֲדִיף אֶת טַעַם הֶעָלִים בּוֹהֲקִים בְּיָרֹק וּמְאֹד רֵיחָנִיִּים אוֹתִי כָּל אָדָם יֹאהַב  אֲנִי הוּא הַצָּב חוֹבָב

  הַכְּפִיר אוֹפִיר לְרָאשִׁי הַקָּטָן תִּצְמַח רַעֲמָה כְּשֶׁאֶלְמַד לִשְׁאֹג תִּפָּסֵק הַדְּמָמָה אֲנִי חַי בְּהֹדּוּ, גַּם בְּאַפְרִיקָה  אוֹהֵב בָּשָׂר, וְלֹא סוֹבֵל פַּפְּרִיקָה אֲנִי הוּא הַכְּפִיר אוֹפִיר גּוּר אֲרָיוֹת - מִי אוֹתִי יַכִּיר? בְּמִשְׁפַּחְתִּי אֲנִי הוּא הַצָּעִיר אָבִי הוּא אַרְיֵה, גָּדוֹל וְשָׂעִיר אִמִּי הִיא לְבִיאָה, לְצַיִד נוֹלְדָה  לֶאֱכֹל נוֹתֶנֶת לָנוּ מִיָדָּה אֲנִי הוּא הַכְּפִיר אוֹפִיר  גּוּר אֲרָיוֹת - מִי אוֹתִי יַכִּיר?  גַּם אֶת סָבָא לַיִשׁ לֹא נִשְׁכַּח גִּבּוֹר וְחָזָק הָיָה, כָּעֵת הוּא נָח  בֵּין שִׂיחִים נִשְׁתּוֹבֵב וְנִנְהַם  פַּנְתֵּרִים אֲנַחְנוּ, לְכֻלָּנוּ יִנְעַם אֲנִי הוּא הַכְּפִיר אוֹפִיר  גּוּר אֲרָיוֹת - מִי אוֹתִי יַכִּיר?

 הַגִ'ירָפָה יָפָה  מאת אהרן כהן                         מְרֻשֶּׁתֶת אוֹ מְנֻמֶּרֶת  אַפְרִיקָאִית לְתִפְאֶרֶת לָשׁוֹן לִי אֲרֻכָּה עָלִים יְרֻקִּים שׁוֹקֵקָה מִי אֲנִי? שְׁמִי הוּא יַפָה אֲנִי הִיא יַפָה הַגִ'ירָפָה בֵּין צַמָּרוֹת ראשׁי יִנְדּוֹד לְלַחֵךְ רוֹצָה עוֹד וָעוֹד אֶצְבָּעוֹת לִי שְׁמוֹנֶה בִּלְבַד זוּג בְּכָל רֶגֶל, עֲלֵיהֶן אֶצְעַד מִי אֲנִי? שְׁמִי הוּא יַפָה אֲנִי הִיא יַפָה הַגִ'ירָפָה מִי עַל צַוָארִי לְטַפֵּס יִרְצֶה? שְׁנֵי מֶטְרִים לְפָחוֹת יֶחֱצֶה  אָז בְּקַרְנַי הוּא יֹאחַז הַשְּׁתַּיִים אוֹ הֶחָמֵשׁ? זֶהוּ רָז! מִי אֲנִי? שְׁמִי הוּא יַפָה אֲנִי הִיא יַפָה הַגִ'ירָפָה רוצים לראות את יפה בסרטון?  בקישור הבא: הג'ירפה יפה  על הווידאו: אור נגר איור: מתי עמלי  ספרו לי - מה דעתכם?  איזו חיה נגלה בשיר הבא?  שלכם אהרן 

   'השיר העברי לילדות ולילדים' נועד לשעשע ולהציע עניין לילדי הגן באמצעות שירים מקוריים פרי דמיוני. הוא גם שואף להרים את קרנה של העברית המגוונת והנאה, בשירים אותם כתבתי במיוחד עבור הילדות והילדים בגיל הרך.  האיורים הנפלאים פרי יצירתו של ידידי מתי עמלי.  עריכת הווידאו מעשה ידי אור כהן.  כל שיר יזכה לפרסום נפרד.  מוזמנות ומוזמנים לקרוא ולחשוף בפני ילדיכם, להגיב, ולהפיק הנאה. אודה על שיתוף הבלוג בחוג מכריכם וידידיכם.  אהרן כהן 

                                                                        צילום  מויקיפדיה " חיים ומות ביד הלשון " וערב יום הכפורים תשפ"א דומה שיותר מכל נחוצה לנו שפה חדשה, מיטיבה, נקיה מקנאות ומשנאות, מבדלנות בעם ומהטלת אשמה על אחרים. ערב יום הכיפורים בואו ונתרכז בסליחה ובכפרה, בקדושה ובמחילה. סליחה - מילה המופיעה בעברית הקדומה ובמספר שפות שמיות. באכדית שם זה מתאר התזה והזיה של מים לשם ריפוי וטיהור. מקורותיו של שורש סלח על פי קליין הם [Aram. סְלַח (= he forgave), Ugar. slḫ (= to forgive). Akka. salāḫu (= to sprinkle), whence prob. Aram.-Syr. זְלַח (= he sprinkled) והוא קרוב ל ז.ל.ח. שמשמעו התיז. לא מפליא למצוא ששורש זלח קרוב גם לשורשים זלפ וזלג וכולם מתארים שטף כזה או אחר של מים. קודש/קדוש - על פי המחקר ועל פי קליין, קידוש נובע מהפעל קדש שמשמעו באכדית, בין היתר, היא לנקות: Akka. quddushu (= to clean...

  ומה ישירו, יזמרו וירננו יחדיו ביום הכפורים?  בין היתר, את תחינת "יה שמע אביוניך", מן המזמורים המעוררים התלהבות רבה, התרוממות הרוח, בעת שהנפש משתוחחת, ענוה וכנועה, לחלות את פני האל למחול על עוונותיה. הניגוד בין התרוממות הרוח לשלותה מוסבר באמונה הרבה, שבקשת הסליחות והרחמים תיענה על ידי רבון העולמים, מגן אברהם.  ובכל זאת, מן ההבט המוזיקלי קים הבדל ניכר בין לחני העדות. בעוד שהלחן הפרסי שומר על מקאם נדיר השואב הישר מן המקור בפרס ,הרי שהמקאם בלחנים הלובי והעראקי מושפעים מן ההתפתחות הערבית של המקאם, הנגזרת מזה הפרסי. תודה לאתר בית אבי חי על הדברים. הביצועים השונים והנהדרים של מורין נהדר ופייטני הנציגות הלובית והעראקית - לפניכן ולפניכם. בהבט הלשוני אנו נוכחים לגלות, שהמילה אביון בה השתמש רבי יהודה הלוי במאה ה - 11 לספירה עבור מזמור זה, היא אחת מכמה וכמה מילים לתאור היות האדם חסר כל ומלבדה קיימות: עני, דל, רש קבצן, והן כולן מנוגדות למילה אחת בלבד - עשיר.  מענין מאד ההבט התרבותי - היסטורי, שיכול לעמוד בבסיס הגיוון המילולי מאחורי מצבו של המסכן חסר הכל. יתכן שהוא נובע מן העתיד...

                                                                          הבלון שנושא את האנטנה של נאס"א השבוע דווח כי נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, מצאה בניסוי באנטארקטיקה כי חלקיקים זעירים בעלי מאסה השואפת לאפס, יכולים להכנס לכדור הארץ, לשנות התנהגות ולצאת ממנו, כשבזמן המסע הם נעים אחורה בזמן. לא רק חלקיקים מחוץ לכדור מתנהגים כך, חלקיקים זעירים המכונים טאו ניוטרונים יכולים לנבוע מתוך כדור הארץ ולצאת ממנו בכיוון ההפוך הצפוי לאופן תנועתם. הניסוי נערך באנטארקטיקה, מעליה האויר יבש וקר ואינו נתון להשפעות של גלי רדיו, באמצעות אנטנה מיוחדת הנישאת על ידי בלון ענק. ההשערות לאופן התנועה ההפוך מתיחסות לקיומו של יקום מקביל לכדור הארץ שלנו ונוגעות לטענה כי בעת הווצרות הכדור במפץ הגדול, לפני כ 13.8 מיליארד שנים, קם לו עולם נוסף. בעולם מקביל זה חוקי הפיזיקה והתנועה הפוכים לאלו שאנו מכירים ואחת ממשמעויותיהם היא...

                                       השביעיה מרוות הנחת סגר, הגבלות, ריחוק חברתי, תקשורת סלולרית ודיגיטלית ביתר שאת, שהות מוגברת בחדר/חלל העבודה במשרדים, מסכי מחשב, יוטיוב, ווטסאפ, טלוויזיה, פרסומות... האדם הצטמצם לד' אמות ומוחו הופך לעיסה דיגיטלית. מה עושים? באחד מפרסומינו הבאנו המלצות על מקלחת יער. הבוקר טבלתי בטבע בחגיגת גווניו האביבית-קיצית. מסכה, בדיקת חום והנה אתם עוברים אתי את ספה של משתלה. העין לא יודעת די, היד חומדת כל צמח, הנפש מלבלבת כפרח. סקיבולה, וינקה, פטוניה, צפורן, גרניום ואנג'ליונה מדברות על לבי למצוא להן משכן חדש לפריחתן וכבזק משתכנות אלו לצד רעותן בקופסת הקרטון שבידי. שש נקבצו להן ובאו. שבע הוא מספר טיפולוגי. מי תשלים שביעיה? בוערת באדום, צהוב וסגול קוראת הצלוסיה: אני, אלא מי? כרבולת לי, קחני! אכן מי יעמוד בקסמה? חיש קל מתנחלת אצל אחיותיה, לארח להן לחברה. עכשיו, משסופק צמאוננו לצבע הטבע, התעורר לו יצר הלשון. צלוסיה "מכורבלת", הננו לדרוש קמעה בשמך: מהי צ...

דיווחה של מיכל ווינטר מסורו, דנמרק: "ביום ה- 4 במאי, הדנים מדליקים נר החלון הבית לציון הניצחון וסוף הכיבוש. הערב ירד ויצאתי לצעוד ולהתרגש ממראה החלונות המוארים בנרות.  1945 ב- 4 במאי: עם סיום מלחמת העולם השנייה, אחרי שנים של הכיבוש הגרמני שהחל ב 9 באפריל 1940, סוף סוף אזרחי דנמרק שמעו ברדיו את ההודעה על שחרור דנמרק מגרמניה הנאצית. לאורך שנות הכיבוש הדנים השחירו את חלונותיהם בעזרת וילונות כבדים ושחורים וביום השחרור הדנים הסירו את הווילונות ואנשים נהרו לרחובות, מנופפים בדגל הדני ורבים מהם אף שרפו את וילונותיהם השחורים. חלונות דנמרק הוארו בנרות המסמלים את השחרור והחופש. כיום 75 שנה מאוחר יותר מציינים את היום הגדול בנר דולק בחלון הבית. הימים שלאחר השחרור היו ימים של שמחת השחרור וזעם על אלפי הנשים הדניות שחברו, בילו, ילדו ילדים ואף נישאו לחיילים הגרמנים. חגיגות השחרור כללו גם אירועי תוקפנות קשה כלפי נשים אלו שנחשבו "משתפות פעולה" וכעונש ראשיהן גולחו וגם בילדיהן דבקו כינויי בגידה כמו בן זונה- "horeunger" ו "בן דרקון"-  drageyngel בו ז...

מדינות רבות חוגגות לכבוד העצים ואילנות אבל רק מדינה אחת בעולם קרויה על שם עץ. הוא בעל גזע כתום אדום, משמש לבניית כלי קשת ובפורטוגזית הוא מכונה "בראסה", שמשמעותה גחלת, על שום צבעו האדום. השם שניתן לו על ידי חוקרים פורטוגזיים הוא "פאו ברזיל" והוא גדל בחופים לאורך נהרותיה של ברזיל, הנקראת על שמו. המלחים מפורטוגל שנחתו על חופי ברזיל בשנת 1500 גילוהו ואת הפוטנציאל המסחרי שטמון בו. הן לבניית קשתות והן לייצור אבקה בגוון אדום (ברזילין) ששימשה לצביעת קטיפה, במיוחד בתקופת הרנסאנס. הפורטוגזים ואומות נוספות, שחמדו את אוצרה זה של ברזיל, הביאו את העץ כמעט לידי כליה. הזן מסווג כמין בסכנת הכחדה ותעשיית הקשתות לכלי הקשת סובלת ממחסור בשל הצורך להגן עליו. לכן קיימת יוזמה לשימוש בעצים אחרים כשבמקביל נעשה מאמץ כספי לשתילת שתילים חדשים של העץ. לעץ פריחה צהובה בעלת מרכז אדום ועלים ירוקים, שלי הם מזכירים את צבעי הדגל הברזילאי. היום 3 במאי מצוין בברזיל יום העץ הלאומי. מקור: ויקיפדיה יום החגיגה של העץ בפורטוגזית: O dia da celebração da árvore סרטון קצר על המנהג סרטון על שמ...

ברוכים הבאים לבלוג " ה ח ד ש ו ן " ! בבלוג זה אשתדל לשתף אתכם בכל מה שעשוי לעורר סקרנות ולחשוף אותנו לנושאים חדשים לנו, נושאים שטמונה בחובם האפשרות להפיק הנאה, שעשוע, עניין ורצון להרחיב. יש בהם נושאים כגון הבטי לשון וסיפורן של מלים ונושא היצירתיות - בהם עוסק המחבר בסדנאות ובהרצאות שהוא מקיים. ויש רבים אחרים. הבלוג שואף לגלות וללמוד על תחומי דעת והעשרה החומקים מעינינו, הרגילות לאתרי החדשות המרכזיים במרחב הדיגיטלי. עם זאת וככלל - לא נעסוק בפוליטיקה. הבלוג והכותבים בו מפרסמים נושאים ותכנים לטובת הכלל וללא כוונות מסחריות. הבלוג וכותביו אינם אחראים לכל שימוש שהוא שייעשה במידע, אם ייעשה, על ידי הקוראים את התכנים. כל שימוש שייעשה בתכנים, אם ייעשה, הוא על אחריות הקורא בלבד.  הבלוג ישמח לקבל תגובות, בקשות והתיחסויות. מאחל הנאה ובריאות. אהרן כהן

           יכניס אותנו ל Hygge צילום: מיכל ווינטר ... ומה למדה מיכל כשפגשה את ה skorstensfejer בביתה החדש בסורו, לא רחוק מקופנהגן? "דנמרק, ממלכת האגדות - היום מנקה הארובות הגיע לביתנו. מבחינתי זו היתה חגיגה קטנה כיון שמנקה הארובות בדנמרק מגיע לבוש בבגדים המסורתיים וזה מעלה מיד חיוך של שמחה ושל הערכה למסורת ארוכת השנים ומכניס אווירה נעימה וידידותית - Hygge. האם ידעתם שבדנמרק מנקה הארובות עובר הכשרה מקצועית במשך ארבע שנים כדי לקבל תואר מומחה לניקוי ארובות? החוק בדנמרק מחייב בדיקה וניקוי ארובות על בסיס קבוע. זאת בגלל ריבוי שריפות שנבעו מחסימת הארובה. מקווה שהעליתי חיוך או שלפחות נזכרתם במרי פופינס. "  כך כתבה לנו מיכל והוסיפה עבור בלוג 'החדשון' :  שים לב לאבזם חגורתו של המנקה, עליו סמל האיגוד אליו הוא שייך. מדי העבודה והמגבעת כמובן נועדו לא רק לצרכי ייצוג.  סיפור מקסים. שכרגיל אצלי עורר את תשוקתי להבטי השפה. ארובה... כסומא בארובה... היצור הארוך והמסתורי skorstensfejeren המופיע על הרכב בצילום... על המלים העבריות ארובה aaruba, ארו...

                                                                            (Image: Newsflash/@SergioCostaMinistroAmbiente)  'מארחיו' התחייבו לספק לו: - חברה של בני מינו - בת זוג צעירה - מזון מגוון כולל דגים - משחקים ושעשוע פפיון, יש לשער, אמנם נהנה מכל אלו. דבר לא חסר לו והוא לא היה צריך להזיע למחייתו. אבל תחושה אחת לא הרפתה ממנו - התשוקה לצאת, להתרחק, לחקור, לגלות אזורים חדשים ולהפוך לעצמאי. הוא רצה  לרדות את הדבש מן הכוורות, לשחק בשלג של האלפים האיטלקיים ולדוג את מזונו ממקווי המים בעצמו. ביולי 2019 הוא עשה את הבלתי ייאמן, פרץ שלוש גדרות טעונות חשמל ובעוד גופו דואב והמום מגלי הזרם שהיכו בו,  זקף את ראשו והחל לצבור תאוצה לעבר המכשול האחרון. כשהניף את גופו באויר ונווט אותו אל על הסתבר ששבר את השיא העולמי בקפיצה לגובה, שמחזיק מעמד עוד משנת 1993 ועומד על 2.45 מ'. לא רק זאת,...

כל גיל מתאים לאהבה ואין מה שיגביל אותה. לא הסייג (הגדר, הגבול) ולא הלאום. את זה מוכיחים קראסטן בן ה 89 ואינגה בת ה 85. הוא גרמני, היא דנית. הם הכירו לפני שנתיים, המשיכו בחייהם ושנה לאחר מכן ניצת בהם הרצון להתראות שוב. מאז הם נפגשים דבר יום ביומו וזה חודש וחצי שהם מתראים משני עברי הגבול, במעבר שנמצא בעיירה אבנטופט שבגרמניה. אינגה נוסעת למעבר במכוניתה וקראסטן רוכב אליו על אופניים. הם אוכלים יחדיו, הוא מתדלק עם קצת שנאפס והיא לוגמת קפה. באיזו שפה הם מדברים? גרמנית ודנית קרובות זו לזו, שתיהן שייכות לשפות הגרמאניות, ממשפחת השפות ההודו אירופיות. זה כמה מאות שנים שהגרמנית משפיעה על הדנית בז'רגון הצבאי, בשפת המסחר ובז'רגון של האמנים ובעלי המלאכה. נהוג היה לומר בדנמרק שהמלך היה מדבר צרפתית בחצרו, גרמנית עם משרתיו ודנית לכלביו... כשליש מאוצר המלים הדני נובע מן הגרמנית. גם אנגלית היא שפה גרמאנית אולם השפעתה על הדנית קטנה הרבה יותר מזו הגרמנית. מה שבטוח, כשקארסטן יבקש מאינגה נשיקה, אחרי סיום הוראות הריחוק החברתי, הוא יהגה KUSS וכשהיא תבקש היא תבטא KYS ושתיהן כמובן קרובותיה של KIS...

הנפת דגל הדיו - מבט לכיוון הים. הקרוב למצלמה הוא  נחום שריג  מפקד  חטיבת הנגב . הצילום ההיסטורי צולם על ידי  מיכה פרי  - סגן מפקד הגדוד התשיעי ב חטיבת הנגב . מאת לשכת העתונות הממשלתית. "ואני ופני מאירוביץ' היינו טרוחים בינתיים בעשיית דגל. וזו דמות הדגל, אשר  עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים-שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת  באמצע."   מתוך: מכתב ישראל בלקינד לזאב דובנוב, 21.8 – 2.9, 1885, תרגום מרוסית: אלתר דרויאנוב, עורך, "מימים ראשונים" – ירחון לדברי התחיה בישראל, כרך א'. כך תאר  ישראל בלקינד  את יצירתו של הדגל העברי הראשון עבור חגיגות השנה השלישית למושבה ראשון לציון, הוא הדגל התכול לבן, שהפך לסמלה של התנועה הציונית ואשר הוצג כבר בקונגרס הציוני הראשון בבאזל בשנת 1987. אם כן מדינתנו בת 72 ודגלה בן 138 שנים. מימים קדומים שימש הדגל בתולדות העמים אמצעי לקבץ את בני השבט, הקהילה והעם תחת אחדות רעיונית, תרבותית, דתית והיסטורית. הדגל מופיע בתולדות עמנו בשלוש משמעויות אפשריות, ככתוב באתר האקדמיה ללשון העב...

ראשית השלב הזה במסע שהחל לפני כמה אלפי שנים. מקור משוער: בשפות ההודו איראניות "אלבה", בחיתית "אלפ", ביוונית עתיקה "אלפס" ובגרמנית קדומה "אלב" alb (ויקימילון). בערבית laban ובעברית לבן. במקרא הוא מופיע 26 פעמים, 22 פעמים במובן בהרת גוף או בשיער. בארבע הפעמים הראשונות הוא מתאר בעל חיים, צמחים ושיניים: ... וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת, כֹּל אֲשֶׁר-לָבָן בּוֹ, וְכָל-חוּם בַּכְּשָׂבִים (בראשית ל, לה ). שימו לב לשיכול האותיות כשב, כבש ומעניין לציין שהוא מתרחש במקרא גם במלים שמלה, שלמה. בשני המקרים מעורבת ש' שמאלית. נדלג שני פסוקים קדימה: וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת (בראשית ל, לז). מענין שעץ הלבנה פרחיו בחלקם התחתון לבן ואולי זה מקור שמו אולם יעקב פוצל בו ובלוז (שקד) ובערמון פיצולים כדי לחשוף את החלב הלבן שבבטנם. מעיון בפרושים לפרשה הזו, בה לבן הארמי מרמה את יעקב, עולה כי יעקב מבצע מעין כישוף וי...

                        כשנשוב לנסוע ולטוס ולחיות את החיים טרום נגוף הנגיף, במהרה בימינו, אולי תמצאו את עצמכם בכרתים. אם כך יהיה בקשו להכיר את התרבות המינואית הקדומה של האי ולהשתתף בהליך ההפקה של התכלת. הציבו רגליכם במים הנעימים כשבידכם סל נצרים ובו שאריות הדגים הערבים לחך אותם אכלתם זה עתה על כוסית אוזו. הטבילו את הסלים במים ושלו בסל את זני החלזון הקרוי הארגמון: הארגמון חד הקוצים ואת הארגמון קהה הקוצים. הצטיידו בכפפות ומן הראשון הפיקו את הנוזל מבלוטת הצבע הארגמני שלו(מתחת לזים). מן השני הפיקו את הנוזל מתוך בלוטת הצבע התכול. את הנוזלים הרתיחו במשך כמה ימים. בנוזלים המתקבלים צבעו פיסות בד. אם זאת תעשו תקבלו 'תכליתו וארגמנו' אשר היו מוצרי יוקרה בעולם העתיק והופיעו במלאכת המשכן, בבניית בית המקדש, בבגדי כהונה כאשר התכלת הופיעה כמובן גם בטלית "ונתתם על כנפי בגדיכם פתיל תכלת". תכליתו וארגמנו מופיעים אצל החיתים ואצל האשורים, בשמם האכדי, ברשומות מסחריות ובמסגרת רשימות המס והשלל. ארגמון קהה קוצים - מקור התכלת, צילום: עמותת פתי...