סלח לי אלוהים, אתה יכול להתיז עלי?
צילום מויקיפדיה " חיים ומות ביד הלשון " וערב יום הכפורים תשפ"א דומה שיותר מכל נחוצה לנו שפה חדשה, מיטיבה, נקיה מקנאות ומשנאות, מבדלנות בעם ומהטלת אשמה על אחרים. ערב יום הכיפורים בואו ונתרכז בסליחה ובכפרה, בקדושה ובמחילה. סליחה - מילה המופיעה בעברית הקדומה ובמספר שפות שמיות. באכדית שם זה מתאר התזה והזיה של מים לשם ריפוי וטיהור. מקורותיו של שורש סלח על פי קליין הם [Aram. סְלַח (= he forgave), Ugar. slḫ (= to forgive). Akka. salāḫu (= to sprinkle), whence prob. Aram.-Syr. זְלַח (= he sprinkled) והוא קרוב ל ז.ל.ח. שמשמעו התיז. לא מפליא למצוא ששורש זלח קרוב גם לשורשים זלפ וזלג וכולם מתארים שטף כזה או אחר של מים. קודש/קדוש - על פי המחקר ועל פי קליין, קידוש נובע מהפעל קדש שמשמעו באכדית, בין היתר, היא לנקות: Akka. quddushu (= to clean...
