קרנטינה + 2 או: מהי הסנקציה על דו קרב ?

בפוסט הקודם דברנו על הקרנטיניה, הבידוד שנכפה למשך 40 ימים על המגיעים באניות המזרח הרחוק לוונציה.
ובכן, בידוד כפוי וריחוק חברתי היו גם מנת חלקו של אחד, זבייה דה מייסטר, צרפתי, קצין בצבא הסרדיני האיטלקי וגנרל בצבא הצאר הרוסי. גזבייה נלחם בדו קרב, שנערך בטורינו בשנת 1794, למרות שהתקנות הצבאיות אסרו זאת. עונשו היה 42 ימי מחבוש ביתי כשהוא מרותק לחדרו.
בתקופה זו כתב דה מסטר את ספרו "מסע סביב חדרי" ובו 42 פרקים, כמספר ימי הסגר, המתארים מסלולים דמיוניים בביתו, חפצים וזכרונות שהם מעוררים, השתברות קרני השמש בחלון חדרו, כלבתו האהובה, ספריו והעניין שמצא בהם, ובעיקררעיונות חדשים למכביר שעלו בדמיונו.
בימים אלו בהם אנו ספונים בבתינו הדיגיטציה והמסכים ממלאים באקטואליה למכביר את יומנו. עם זאת, יש בידינו לבחור תחומי עניין, העשרה, שעשוע, סיפוק וסקרנות הן בסביבתנו הפיזית וחפציה, והן בקרובינו היקרים לנו.
בלוג זה ינסה לספק רעיונות ומחשבות שיסייעו לכלנו למצות את ימות ריחוקנו החברתי בטוב ובנעימים.
שבת שלום וברכה

קישור לסרטון מוסיף מידע על האיש
https://youtu.be/0HgAHc3bbVg


תגובות

  1. ilana.pa3 באפריל 2020 בשעה 16:22

    מחבוש ביתי, זה מה שכולנו, פחות או יותר, עוברים בתקופה ההזויה הזו.
    אשמח לקרוא בבלוגך.

    השבמחק
  2. אהרן כהן3 באפריל 2020 בשעה 22:02

    בכבוד, אילנה. ברוכה הבאה. נפרוץ את גבולות המחבוש בדמיוננו ☘️.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הַנָּאקָה רִבְקָה

תמונה
הַנָּאקָה רִבְקָה שְׁתֵּי גְּבָעוֹת לִי, נָאוֹת זוֹ לְזוֹ אָחוֹת, תְּאוֹמוֹת נִשָּׂאוֹת יַחְדָּו עַל גֵּו אֶחָד אוֹתָנוּ כָּל אֶחָד יֹאהַד אֲנִי נָאקָה וּשְׁמִי רִבְקָה דּוּ דַּבַּשְׁתִּית וּבַעֵדֶר - מַלְכָּה בּוּעוֹת אֲוִיר בְּפַרְוָתִי קְטַנּוֹת אֶת גּוּפִי בְּנֹעַם מְצַנְּנוֹת רַגְלַי גְּבוֹהוֹת, מְהַדְּסוֹת בְּעֶדְנָה אֲצִילִית אֲנִי, כְּדֻגְמָנִית אָפְנָה אֲנִי נָאקָה וּשְׁמִי רִבְקָה דּוּ דַּבַּשְׁתִּית וּבַעֵדֶר - מַלְכָּה רִיסִים לִי יָפים, אֲרֻכּים מִפְּנֵי הַחוֹל הַסּוֹחֵף מְגִנּים כְּדֵי שֶׁאֶכְרַע, אוֹתִי צְרִיכִים לְהַבְרִיךְ בְּחַן וּבְנַחַת, בְּלִי לְהָבִיךְ אֲנִי נָאקָה וּשְׁמִי רִבְקָה דּוּ דַּבַּשְׁתִּית וּבַעֵדֶר - מַלְכָּה
המשך לקרוא

הַטַּוָּס מַקְס

תמונה
  הַטַּוָּס מַקְס גּוּפִי כָּחֹל, לְעִתִּים יָרֹק אֲנִי בָּא מֵהַמִּזְרָח הָרָחוֹק לְיַד אִמָּא אֶגְדַּל שָׁנָה עִם אַבָּא אֲבָלֶה בַּהֲנָאָה אֲנִי טַוָּס, וּמַקְס הוּא שְׁמִי בִּפְרִיסַת נוֹצוֹת יֵשׁ לִי שִׂיא עוֹלָמִי לֶאֱכֹל אוֹהֵב עֲלֵי כּוֹתֶרֶת גַּם נְדָלִים וַחֲרָקִים בַּנִּבְחֶרֶת חִצִּים זְהֻבִּים עַל קָדְקֹד קְצוֹתֵיהֶם כְּחֻלִּים עַד לִמְאד אֲנִי טַוָּס, וּמַקְס הוּא שְׁמִי בִּפְרִיסַת נוֹצוֹת יֵשׁ לִי שִׂיא עוֹלָמִי מְנִיפַת נוֹצוֹתַי סַסְגּוֹנִית לְתִפְאֶרֶת  גְּבוֹהָה וּמְקֻשֶּׁתֶת מִכְּפַר עַד קֶרֶת עֵינַיִם רַבּוֹת נִשָּׂאוֹת עֲלֵיהֶן תַּרְהֵבְנָה כָּל עַיִן בִּגְוַנֵיהֶן אֲנִי טַוָּס, וּמַקְס הוּא שְׁמִי בִּפְרִיסַת נוֹצוֹת יֵשׁ לִי שִׂיא עוֹלָמִי
המשך לקרוא

הַכְּפִיר אוֹפִיר

תמונה
  הַכְּפִיר אוֹפִיר לְרָאשִׁי הַקָּטָן תִּצְמַח רַעֲמָה כְּשֶׁאֶלְמַד לִשְׁאֹג תִּפָּסֵק הַדְּמָמָה אֲנִי חַי בְּהֹדּוּ, גַּם בְּאַפְרִיקָה  אוֹהֵב בָּשָׂר, וְלֹא סוֹבֵל פַּפְּרִיקָה אֲנִי הוּא הַכְּפִיר אוֹפִיר גּוּר אֲרָיוֹת - מִי אוֹתִי יַכִּיר? בְּמִשְׁפַּחְתִּי אֲנִי הוּא הַצָּעִיר אָבִי הוּא אַרְיֵה, גָּדוֹל וְשָׂעִיר אִמִּי הִיא לְבִיאָה, לְצַיִד נוֹלְדָה  לֶאֱכֹל נוֹתֶנֶת לָנוּ מִיָדָּה אֲנִי הוּא הַכְּפִיר אוֹפִיר  גּוּר אֲרָיוֹת - מִי אוֹתִי יַכִּיר?  גַּם אֶת סָבָא לַיִשׁ לֹא נִשְׁכַּח גִּבּוֹר וְחָזָק הָיָה, כָּעֵת הוּא נָח  בֵּין שִׂיחִים נִשְׁתּוֹבֵב וְנִנְהַם  פַּנְתֵּרִים אֲנַחְנוּ, לְכֻלָּנוּ יִנְעַם אֲנִי הוּא הַכְּפִיר אוֹפִיר  גּוּר אֲרָיוֹת - מִי אוֹתִי יַכִּיר?
המשך לקרוא